שלומי שבן על שקרים לבנים  – החויה של מי שמשקרים לו

בית שמאי הולכים בעקבות עקרון מקראי כללי: “מדבר שקר תרחק”. מעניין שהמקרא לא אומר מה קורה כשעקרון זה עומד בסתירה לשיקול מוסרי אחר אבל נראה שמהותית בית שמאי חושבים שהליכה אחר העקרון של בית הלל מביאים לידי אבסורד שמעקר מתכון את כל הריקוד וממילא כל מחמאה תהיה ריקה

לדעת בית שמאי השקר יותר חמור (מדבר שקר תרחק) מאשר גינוני “נימוס”

יש כאן הבדל מהותי. במקרה של בית שמאי ובית הלל הבחירה בין אמירה כנה או לא היא מול האדם עצמו שהוא נשוא המחמאות או הביקורת. אצל סיינפלד מדובר בביקורת על חברה של… יכול להיות שבמקרה כזה גם בית הלל היו בעד כנות