“לֹא־תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו אֲשֶׁר־יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ.” (דברים כג טז-יז)
עמך ישב בקרבך – רוצה לומר בארץ בקרבך לא שיהיה לו עיר לעצמו.
(רבי לוי בן גרשם (רלב”ג) על התורה, דברים כג, יז)
