"לֹא־תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו אֲשֶׁר־יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ." (דברים כג טז-יז)
"עמך ישב" – אם ירצה לעבוד אותך ולישב עמך לאיזה בית שבא ראשון אזי ישב.
ואם לא ירצה להשאר בביתך אלא בבית אדם אחר
ב"קרבך וגו׳." או גם להיות משוחרר לגמרי ולישב כישראל.
"באחד שעריך בטוב לו" – אשר יראה טוב לפניו באותה עיר
ואם ישאל בעצה איך לעשות אזי לא תוננו.
כטוב לפניו באמת כן תמליך אותו:
(פירוש העמק דבר (הנצי"ב מוולוזין) על דברים כג יז)
לקריאה על הנצי"ב לחץ כאן
אופירה גל: אני לא בטוחה שהבנתי את המקור – אם עבד נמלט מאדונו הוא יכול להשאר ולעבוד אצל האדון החדש שאליו נמלט והוא יכול גם להיות משוחרר לגמרי ולהתיישב איפה שרוצה בישראל? האם זה מה שהפרשן אומר?
יואל קרצמר רזיאל: כך גם אני הבנתי את דברי הנצי"ב. מצד אחד הוא נותן לגיטימציה להמשך העבדות, אבל מצד שני הוא מקעקע את יסודות העבדות בכך שהוא נותן לעבד יד חופשית להחליט האם יהיה עבד או חופשי. מעניין מאד. בכל אופן, הוא מדגיש אף יותר מאשר בפסוק עצמו את הזכות של העבד הנמלט לבחור לעצמו את מקום המגורים.
